Yaniv Klein Dot Com

ליטערעטורא

24th March, 2019 (17:35)
The storm before the calm!
ללא שם
זכרתי פה ושם, וחיכיתי למרת תירס שתגיע אלי מהשדה עייפה אחרי יום עבודה. עם כובע הקש שלה והגבעול המבצבץ מהאוזן היא מזכירה לי את את בץ מפרפר נחמר, רק עם ציצים. והאמת, לפני שאשכח, חשוב שתדעו שלא היה לי קל לקבל אותה, כמו שלדעתי תשעים אחוז מהגברים. כי מהי אישה ללא פרצוף, רק ראש בלי תווי פנים. כמו טשטוש אחד גדול. והיא עדיין האישה הכי יפה בכל איידהו. ואני רוצה אותה בכל זמן, למרות שהיא לא יכולה למצוץ לי. אבל זה עכשיו, אחרי שהכרתי אותה קצת, לא מההתחלה, כי בהתחלה סלדתי מכל זה. לא רציתי להכנס לחרא הזה.

כשמרת תירס חוזרת אל בקתת האבן המשותפת שלנו, אני שם בפטיפון הישן שירים חדשים של בריטני ספירס, ומדליק נרות בריח וניל-פסיפלורה כי זה הריח היחיד שלא גורם לה להתקף אסתמה. אני מושיב אותה בשולחן ונותן לה לאכול מהבישולים שלי, פעם זאת תעורבת תבלינים לפיצה, פעם אחרת מסבחה, בדרך כלל אני מפרגן בדשן אורגני, שהיא כל כך אוהבת. הסקס אחלה, אפילו אחרי כל השנים הללו, רק יש קצת בעיה כי היא לפעמים אלימה מדי, בגלל שפעם התעללו בה: החזיקו אותה בכוח לילה שלם מול טלויזיה שדלקה על מרתון של היפה והחנון. אבל כשהיא בוכה אני מחזיק אותה, כשהיא רועדת אני משתמש בידיים שלה כדי להביא עצמי לכדי סיפוק מיני במהירות. בימים סגולים אני מנשק מזוזות מקצועי. זאת עבודה קשה המניבה הכנסה שהייתה מביישת אפילו קבצן ברחוב צדדי של עיר רפאים, אבל המרכבה שלי הרתומה לתריסר גמלים, דוהרת במהירות וכשהרוח בשערי המתנפנף אני מרגיש את האנרגיה הקוסמית של הייקום ממלאת אותי בברחשים. אבל כמה כבר יש ימים סגולים בשנה? אפשר לספור על שתי ידיים ועוד שתי רגליים.

מרת תירס חושבת שאהבה היא כמו חיסכון. אם בנאדם אחד, שניים, מאה גג, חוסכים, אז זה סבבה. אבל אם כל בני האדם בעולם יחסכו בדיוק באותו הזמן אז יהיה רע. ככה זה עם אהבה, צריך שרק חלק מהאנשים יהיו מאוהבים בזמן נתון, ולא כולם. כי יהיה בלאגן, יהיו המון תאונות, אנשים יפסיקו לאכול ולשתות והרבה מוצרים ירדו מהמדפים כי אין להם ביקוש. כך היה עם קלאסי-קל, פאנטה שוקטה. הטלפון הסלולרי מצלצל, זה רואה החשבון שלי על הקו מזמין אותי לחרבן עליו. "ביום מן הימים, דאלט", אני משיב לו, "ביום.. מן.. הימים". ומנתק.

דאלט הוא קצת חולה נפש. פגשתי אותו ב-1994 כשהגעתי אליו הביתה לנשק לו קצת את המזוזה והוא ניסה להכניס לי סם אונס לקפה, אבל עליתי עליו (כאילו, לא פיזית). הוא גר בפרברי יוסטון, בבית קטן ונחמד עם בריכת שחייה אולימפית בחצר. אני ידעתי שהוא מטורף לי על התחת מההתחלה, ללמרות ששנינו במערכות יחסים עם נשים שאנחנו אוהבים. לפחות אני יודע שאני אוהב את האישה שלי. התחביב הכי גדול של דאלט הוא ספירה לאחור ממיליון. הוא כבר ספר כמה פעמים ואפילו העלה את זה ליוטיוב בכאלפיים סרטונים בני עשר דקות כל אחד. אגב, אני בעיצומו של הסרטון החמש מאות וארבעים בזמן שאני כותב לכם את השורות האלה, ובינתיים הכל זורם על מי מנוחות ואפילו לראשונה בזכות האינטרנט המהיר (היא לי דיאל-אפ עד לפני שבועיים) אני רואה את הסרטים בלי להמתין כמה שעות כל פעם עד שהם יעלו. זה קצת עצוב לי בתכל'ס, גורם לי געגועים לימי הבי בי אסים. אבל עכשיו האינטרנט התמסחר, אנשים בלי מטרה משוטטים בסמטאות וירטואליות אפלות. איפה הארמון שלי אני שואל.. איפה הארמון שהבטיחו לי. לעירית ענבי הפתרונים, בין היתר.
© 2012-2019 Yaniv Klein
Valid XHTML 1.1!