Yaniv Klein Dot Com

ליטערעטורא

20th January, 2019 (07:16)
Greet the raisinblade!
עלותוס אמפויאס
שפנים קטנים עם נטיות אובדניות זה תחום ההתמצאות שלי. בו אני הכי טוב. אני יכול מדי בוקר לצאת החוצה אל הגינה ולהביט עליהם שעות, לכתוב את רשמיי בעזרת יד ימין ובעזרת יד שמאל לייצב מגש עם אגסים בשלים. וזה רק קצה הקרחון! מדי פעם מגיעה לעזור החברה שלי, לבנה. את לבנה הכרתי בכנס המשתחררים שלי לפני מספר חודשים. היא הייתה ממש מדהימה אז, והיא - כמוני - הרגישה מטופשת שהיא הגיעה אל הכנס לבושה במדים. ניגשתי אליה, והחמאתי לה באלגנטיות על חוש השוקיסטיות המפותח שלה ועל העיניים היפות והחזה המדהים שלה. היא חייכה. לא הרבה לאחר מכן כבר יצאנו החוצה והתחלנו להתחרמן בהנאה על כר דשא מוסתר. לבנה, מוצאה אתיופי, היא לא החיילת הראשונה שאני התחרמנתי איתה בפראות באותו יום: קצת לפני כל מה שאני מספר לכם, הגשתי בקשה לפטור ממילואים אצל קצינת קישור מסויימת בשם נטלי. נטלי הייתה בחורה קשוחה עם עמדות נוקשות על החיים, ועל עוד אנשים. אז החלטתי שזה לא מספיק טוב והוריתי לה בידיי על גליל נייר טואלט תלת-שכבתי בצבע ורוד עם חיספוס צה"לי מוכר. הצבעתי לכיוון הפה שלי, כמסמן לה לאכול את הגליל. נטלי, לאחר השוק הראשוני, הכניסה את כל הגליל בנונשנלט לתוך הפה. אבל מה שהיא טרם ידעה בעת שכל זה התרחש הוא שעל אחד מן הדפים של הגליל הייתה מצויירת מפה ועליה קואורדינטות הכור הגרעיני המרכזי של גואטמלה. אם אתם חושבים שזה מדהים - וגם אם לא - אז רק תנו לי לספר לכם שבנוסף לכל אלה גם יש לי גיישה פרטית משלי. כן, כן, גיישה. גיישות רולז. גיישות עושות אותך שמח. גיישות זה יצירה נפרדת. הידיעתן שעל פי הדת המקומית, אלוהים ברא את הגיישות ביום השלישי? בכל אופן, הגיישה שלי הייתה באותו יום מצברוח, לא היה לה מספיק פרי במיץ. בדרך כלל היא מסתפק בתכולת הפרי הרגילה של ארבעים אחוזים, אולם אותו משקה הכיל כמות של בסביבות העשרים וזה היה מעליב. לכן הגשנו בקשה לפיצוי אל מפעל עלית הישן ברמת-גן, איפה שדונאלד טראמפ הולך להקים מגדל. כן, כן, הוא בעצמו הולך לבנות את כל הבניין לבד (זה חוסך את העלויות לפועלים). המפעל השיב לנו כמעט באופן מיידי, ועל פי זאת אני עכשיו יודע שבא לי לאכול שלגון `קופיקו` עם המסטיק ששובר את השיניים במקום אף. הקוף שמקבל את האחוזים על ההמצאה הגאונית הזאת גר עכשיו ביערות קולומביה, מקפץ מעץ לעץ ומציק לפילים שחולפים באיזור. הוא עשיר, אז מה אכפת לו. כשיש לך כסף אז אתה מעל כולם: מעל החוק, מעל המינים, מעל מעגן מיכאל, מעל טוביה צפיר. למעט ברווז אחד בשם צ`ארלי, לקוף הזה יש את היד על העליונה כמעט בכל מצב. אבל לא, לא צ`ארלי: צ`ארלי הוא אלוף הג`ונגל בטאקי. הוא מוריד לך קלפים במהירות הבזק ועם חמת זעם שניתן לראות מדי פעם רק בתוכניות האנימציה היפניות. ליפאאמים, אועבים כרוכודילים ממולעים? בכורות ערומים!

אהבה זה רגש מדהים. גם אם נכוויתם בעבר, אין שום סיבה שתוותרו על לחוש אותו שוב. זה מדהים. זה הדבר היחיד שמשאיר אותנו בחיים. זה הדבר שמסביר את הכל. זה השלום, והמלחמה, הגאות והשפל כולם באותה המילה. זה מה שמביא אותנו לחיים וזה מה שמשאיר אותנו אחרי שאנחנו מתים. ואולי סבלתם בגללה ואולי אתם לא כל כך בטוחים ואיבדתם את האימון בהכל - אל תאבדו את האימון באהבה.

סתם, לא. עדיף לכם כבר לנסות לחנוק את מגיש החדשות דרך הטלויזיה. שמעתי שפעם אחת מתוך שבעה עשר מיליארד נסיונות לחנוק את מגיש החדשות דרך הטלוויזיה צולחים. מה יש לכם להפסיד? כמה שניות מהחיים שלכם? רק דמיינו את הידיים שלכם עוטפים את הבחור המעונב.. קוטעות את זרימת הדם למוחו. בנות! דמיינו שאתן לופתות את הראש מאחור.. אולי גם מביעות איזו ברכייה לביצים שלו אם אתן מספיק גמישות. דמיינו את הדם נוזל לכל עבר (דם זה טוב לטלוויזיה - הברזל שבדם מכסה את החיבורים ובכך מגן עליהם מפני דבר מה). אחר כך תעבירו את המקלט אל המכבסה של הקיבוץ, שם אני אחכה לכם עם סינר כתום ואעביר לכם שיעור אפייה על אבנים לוהטות יחד עם העוזרת שלי, סיגל שחמון. אני חי בשביל סיגל שחמון, למרות שבזמן האחרון היחסים שלנו קצת רעועים. אני בעצמי קצת רעוע, בא לי לרעות. אני גבר! אני אמור להיות חופשי, לא מאולף! בא לי לצאת אל האחו ולפגוש שם אגרטלים מנירוסטה. זה הכי שכסי בעולם! זע הוסה ללב שלי פאאימוט מועצות. מע"צ? חבורה של אנשים שמזכירים לי פאראפיליות. תיכנסו לפרופיל של מקושר כלשהו, תשלחו הודעת נאצה, חכו רבע שעה, תשלחו עוד אחת. ככה תמשיכו עד שתיחסמו. ואז תעברו אל המקושר הבא. ואז עוד אחד. ועוד אחד. ובסוף כולם יחסמו אותכם. ואז.. תהיו מפורסמים. ותהיה לכם תוכנית ריאליטי משלכם, שבא תיקחו מאנשים מכוניות מעאפנות ותאאסו מהן מכוניות מאאגניבוט. יקרעו לטוכניט: "תסרסר לי את ההסעה".
© 2012-2019 Yaniv Klein
Valid XHTML 1.1!