Yaniv Klein Dot Com

ליטערעטורא

18th August, 2019 (02:33)
For all the wrong reasons..
סקרימינגזר
היא עמדה שם עם המוקסינים ביד והביטה על המחוג של השניות שבדיוק השלים עוד הקפה. ואני התנעתי את עצמי כדי להיות קרוב ביותר אלייה, ברונטית חמודה וגבוהה עם שיזוף שנראה מאוד לא בריא ושיניים קצת כמו של סוס, אבל בכל אופן לא ניתן היה להתכחש לכך שמדובר בבחורה יפה ביותר. הצעתי לה את מה שאני מציע לכול הבנות החמודות שאני פוגש: ללכת לאכול איתי ועם הכנרית שלי תירס מקסיקני כחול על צוק מול חופי רמת-אביב. היא נראתה מעט מבועתת בהתחלה, ההצעה שלי גרמה לה להיבהל והיא כמעט נפלה, כאילו בנתה את שיווי משקלה על גבי תל של קן נמלים. במבט לאחור, אולי הייתי צריך להיות זהיר יותר עם הגיחה שלי, ובמחשבה שנייה, אם הייתי מהסס, אפילו רק לשבריר שנייה, לבטח הייתי מחמיץ את ההזדמנות והחלון היה נסגר לנצח-נצחים. אז עמדנו שם, חצי-עירומים-רגשית, מחכים שתת-המודע שלה ישבור לכדי החלטה. לבסוף, אחרי מספר רגעים מפרכים וכמעט בלתי נסבלים, היא סיננה "אוקיי" מבין שינייה הענקיות.

שעתיים מאוחר יותר, מצאתי את עצמי שוכב לצידה בפארק, מחייך ללא שליטה בזמן שהיא מניחה את ראשה על חזי, ושנינו מביטים על הכוכבים שמעל ומנסים, ללא הצלחה, לאתר את כוכב הצפון. כבר היינו גמורים לגמרי, מדובוני גומי ושמפנייה, ומצאנו את איזון השלווה - אותו מצב הרוח שכולנו שואפים להיות בו, שמשלב שמחה טהורה, היעדר אמביציות לנוע וההרגשה שכל העולם סובב סביבך. היה לי טרול בכיס, שליפף את השיער שלו בין האצבעות ומדי פעם שר פסוקים מ`תהלים`. פיסטוקים הם כמו ויאגרה לפעמים. אתה יכול לרכוש אותם בקמעונות בכיף ובשלווה, ואז לצרוך אותם בבית בצורה פרטית ודיסקרטית מבלי שאף אחד מלבד הקופאית (ואולי גם הפרטנרית) תדע.

כמו כל נערת ליווי שמכבדת את עצמה, גם היא שמרה על שלושה חוקי ברזל ("הקוד האתי המקוצר לנותני שירותי סעד ומין, 1973") שהיו בראשונה הזכות לסרב לתת שירות לכל אדם, שמירה על היגיינה והקפדה על אמצעי מניעה, והימנעות מאכילת בשר, מוצרי חלב, ביצים ואוכל מבושל לפני מפגש עם לקוחות (טבעונות גולמית), לפי אלה מונעת מעצמה אי-אילו פאשלות מקצועיות, או "בובוז" כמו שמכנים אותן בגילדות. להפתעתה הענקית, הסרסור שלה היה אדם די שגרתי, תמיד קורא את העתונים היומיים מילה במילה, לעולם לא מעשן שום דבר ולא ניבל פיו ברבים מימיו. ותמיד היא אהבה ביסלי. היא גם הכניסה אותי לקטע של הלאכול ביסלי כל הזמן. היינו יורדים תמיד אל הפיצוצייה מתחת לדירה וקונים ביסלי בכל הטעמים, ואז פותחים את כל השקיות ושופכים את התכולה שלהן לקערה אחת גדולה ומערבבים.. היינו יוצרים לעצמנו סלט של ביסלי. והיינו יושבים בלילות על הספה הגדולה ושמים את הקערה עלינו וכל פעם מאכילים אחד את השנייה בביסלי ובכלל לא חושבים כמה לא-מגוונת היא ארוחת הערב שלנו.

`שמלת השבת הלבנה שלך`. איזו תווית מצחיקה בשביל פריט לבוש כל כך פשוט ושגרתי. לא יכלתי להאמין בזה. אבל את מאוד חיבבת את השמלה הזאת, כאילו זאת הייתה שמלת הנשיות שלך, בה הרגשת הכי נוח ומסופקת. זאת הייתה שמלה מאוד פשטנית בגזרתה, אבל היו שזורים בה סרטים אדומים שהיו נראים לגמרי אוואנגרד. זה היה די מרושע לפעמים, כאשר לבשת אותה בחופשת הסקי שלנו בוורמונט ועשית איתה סקי במדרונות של הגולשים המתקדמים. כי באומנות אין נכון ולא נכון - את זה אני כבר יודע. את לימדת אותי. את היית שמחה עם הביצועים שלי. הסקיצות שלי, הציורים שלי. את הבטת אל הקנבוס, חייכת והנהנת, אבל אני לא נהייתי שמח מזה. לא יכלתי לקבל שום קרדיט על העבודה שלי, זה לא הרגיש נכון. עדיין הרגשתי ממוצע, וזה היה מסריח. להרגיש ממוצע זה הכי גרוע.

והרגשתי אפילו יותר טיפש כשבבוקר אחד התקשר אליי מר קארדיף, היועץ הפיננסי שלי, והציע לי לצאת איתו לדייט. ובכן, לא ממש דייט, רק פגישה עסקית שבה הוא רצה להעביר אליי מסמך ויתור על סודיות רפואית, שעליו אני הייתי אמור לחתום מבלי לשאול שאלות מיותרות, מה שאמר שאני בעצם הייתי אמור לחתום על הנייר מבלי לקרוא אותו, שבתוך זה גרם לי לבעתה גדולה. למה לעזאזל הוא מבקש ממני לעשות דבר כזה? הוא לא היה אמור להיות בצד שלי? התחשק לי להקיא. הייתי חייב לרחרח קצת מסביב כדי לנקות את הערפל. אוהבים בוטנים? - אתה תאהבו "בותנים": אותו הטעם העשיר ורק שליש מכמות הקלוריות, וללא האלרגיות! מועשר בוויטמינים, מינרלים ו-וודקה! מעכשיו תוכלו להשתכר בכיף גם במשרד, בנהיגה, בבית הכנסת, בהלוויה של החבר הטוב או הסבא שלו, לפני מרתונים! נסו ותהנו! (כאן מגיעה השחקנית גלית גיאת, שיכורה לחלוטין, ואומרת: "אני יודעת שאני נהנית!").
© 2012-2019 Yaniv Klein
Valid XHTML 1.1!