Yaniv Klein Dot Com

ליטערעטורא

18th August, 2019 (01:32)
Give me some sugar, baby!
4,627,735,742 אספרגוסים?
חשבתם שהנורא מכל כבר מאחוריכם? אתם לא יודעים מה זה הנורא מכל! הנורא מכל הוא מיכל. לא מיכל שם של בחורה, אלא מיכל כמו שמכניסים לתוכו את השמן של הצ'יפס המחורע של בורגר-נחום (שם רשום איפשהו). אתמול נכנסתי לשחייה השבועית שלי שם והשמן הריח אחרת, כאילו לא כמו השמן הכשר ליום העצמאות אלא משהו קצת שונה. בעודי מגשש בין חתיכות תפוחי האדמה החרוכות אשר צפו על פני המים לפתע עלה בידיי (באוזניי) להתקל במפלצת השמן הנורבגית. זה משהו כמו המפלצת מלוך נס אבל לה יש חיבה מצויינת למאכלים שמנוניים ומגעילים מול התחנה המרכזית בנהריה. ועכשיו כשהיא עמדה מולי פנים מול אשכים סוף סוף יכלתי לבצע בה את זממי, את מה שתמיד חלמתי: לחטט באף שלי עם השפיץ של המטריה. כן, כן חברים זה מה שתמיד חלמתי לעשות ועכשיו הייתה לי ההיזדמנות לעשות כך.

הבעיה הייתה שהחברה הנוכחית שלי קצת בעייתית בנושא הזה. היא כוסית על, ציצים עומדים בדיוק כמו שצריך (על משמר המלכה/מלקה). אבל היא סולדת מאוצרות-אף, ולכן היא תמיד חושבת בניתוח פלסטי להוריד לעצמה חתיכה מהאף. בעצם את כל האף. היא רוצה להישאר אף-לס. אני לא בטוח שהיא מודעת לסיבוכים האפשריים אבל לא נראה שזה מזיז לה יותר מדי את השיערות בתנוך האוזן השמאלי. או שבעצם זה כן? אני שולף זכוכית מגדלת ובודק היטב את פנים איברה (של השמיעה). לצד קורטוב של חומר צהבהב וכמה חלזונות ( _@^^ _@^^ ) שמטיילים להם שם, אין יותר מדי על מה להצטער. חלזונות בצעדת הגלבוע. הם יודעים שזאת צעדה קשה, והם לא לקחו נעלי הליכה נוחות. הם השאירו את הסאוקוני (שם רשום איפשהו) בקונכייה ויצאו החוצה עם נעלי אולד-אנבאלאנסד. בקצב הזה יגמרו להם הסחוסים והם יצטרכו לבקר פיזיותרפיסט.

הפיזיותרפיסט של שמעונה! הוא שקסי! יש לו בבית שורות על גבי שורות של כרובי-ניצנים שהוא מוכר מדי פעם בכפר המוזיקה של ניצנים. הוא יתפוס לך את הרגל ויסובב לך את פיקת הברך ככה טוב עד שאתה תצרח ותרצה שיקטפו לך מהשמיים כוכב וזה יתברר כצעצוע סגול ומסריח של סלכלום. או לחילופין, ערוץ שתיים. תרדו כמה שאתם רוצים על הערוץ הראשון, על זליגת התכנים בערוצי הספורט, על ערוץ החיים הטובים הגרוע אבל אני טוען שערוץ שתיים הוא מקור כל הרשע. אילו רק היה יותר ערוץ 7. לא אשכח לעולם את אותו אות חלומי שלהם (שהם הרימו במקרה מהתחנת רדיו של איי בי סי די נתן).

אוהבים גוגואים? לקחתם פעם מאה גוגואים אחרי שהורדתם אחד לתוך גומה קטנה באדמה מהגג של בית-הספר היסודי שלכם? אני כן! זה היה מטורף. אני זוכר שזה היה יום די נעים, הטמפרטורות היו ממוצעות לעונה, אולי איזה 2-3, אלף מעלות מעל. האדמה הייתה מעת לחה בגלל הממטרות. עליתי על הגג והשארתי חברים כעדים למטה. בכלל לא יכלתי לראות את הגומה באדמה, אבל ידעתי שהיא שם.

הגוגו נשמט מידי. הוא התעופף, עשה סלטות מספר, חייך אל כל המי-ומי, מוזיקה של הדובי-בראדרז ברקע. נעמה הפצצה הבלונדה מהשכבה (כתה ו', כן?) עמדה גם היא, בדיוק עברה שם. בדרך כלל היא לא באה כי בהפסקות היא יושבת ליד עץ הזית הגדול בספסל השמור רק לה ולעוד כמאה ילדים שגם הם יושבים עליו מדי פעם.

הגוגו נצלף פנימה. שמחתי, צרחתי, הרמתי תידיים לשמיים ופגעתי באף של ניסו. זאת הייתה שמחה אמיתית, שמחה מהלב של ילד קטן שחי משיעור לשיעור ורק מחכה להכין לעצמו את הפלטה בשיעורי ציור. הלוואי והייתי יכול עוד פעם לחיות את השמחות האלו.

אבל אני לא, אני בחתונה. ברקע יש שיר חתונות מדהים של שרית חדד, "תצאי מהכלים". אתם מכירים את הליריקס? הורדתם אותם מאי-אם-שלוש-ליריקס-נקודה-סי-או-נקודה-אשכים? מרימים איזו ילדה קטנה ואובדת עצות על הידיים. היא כנראה הבת של האחות של רחמים שהוא במקרה הבעלים של המכולת השכונתית שבה רוכש רואה החשבון של המשרד שבו עובד הגמל השבדי שחצה את המדבר ב-83' ביחד עם האמרגן של הלהקה של בן של דוד של מישהו שכולכם מכירים מהגרסה הצ'צ'נית של כוכב נולד: "כולם מתים".
© 2012-2019 Yaniv Klein
Valid XHTML 1.1!