הוא תפס את נעמה בצווארון חולצתה ודחף אותה על הקיר המרוצף, ואז משך את שיערה הזהוב לאחור במשיכה אחת מהירה ונגס בצווארה בחוזקה, ביד השנייה מחץ את שדה בכל כוחו. כאב לה, בצורה ברורה, אבל הנשימות שלה רק נעשו מהירות יותר וחום הגוף שלה נסק עד כדי שהרגישה שעוד מעט היא עולה בלהבות שם, באותו תא שרותים.

ונעמה אכן עלתה בלהבות בתא השרותים במועדון שבקיבוץ. היא הייתה לבושה לגמרי, אבל בגדיה לא כיסו אותה כלל. זה התחיל באיזור המפשעה, עפו שם כמה גיצים, והבד הסינטתי של המכנסיים התלקח במהרה. היא והבחור שהיה איתה שם לא שמו לב כלל, משום שהיו שיכורים מהורמונים פרועים והרבה אלכוהול וחומרים משכרים אחרים. זאת הייתה להבה כחולה שהפכה לאיטה ירוקה ואז סגולה. יש לי דז'ה וו.

כשהכבאים הגיעו, כמה דקות מאוחר מדי בגלל חתול שחור עם כתמים לבנים ועץ אלון זקן, הלהבות שאחזו במבנה הישן כבר היו רבות והשתוללו, ועל אף הלילה הגשום לא נחלשו כלל. הזוג שנשרף למוות, כנראה, רק הוציא כמה זעקות נואשות בטרם אבד כוחו. הכבאים הביאו את הכבאית סמוך מאוד אל האש והתחילו להתיז את המים מזרנוקי הגומי. אחד מהם, כבאי צעיר עטוי כובע חסין-אש צהוב, עמד ליד ברז ההסנקה ובכה.

כמה דקות מוקדם יותר ביום שאחרי כן הוא חטף מכות רצח - לא משנה ממי. הם ניגשו אליו באמצע הרחוב, כשחזר לבדו הביתה מאוחר בלילה. הגדול שביניהם תפס אותו מאחור והובילו אותו אל סמטה חשוכה, שם התנפלו עליו עוד ארבעה אנשים שלא הצליח לראות בגלל החשיכה. לאחר כמה אגרופים, הם דחפו אותו על פחי האשפה הכסופים, מהם הוא חטף מכה בלסת ושבר את אחת השיניים הקדמיות וסדק את שתי השיניים שלידה. הם המשיכו לתת לו מכות נמרצות, בבטן. הוא הקיא קצת, והם המשיכו – אבל הוא לא הצליח לאבד את ההכרה. אחד מהם תפס סכין וחתך לו שתי אצבעות ביד ימין ועוד שלוש ביד שמאל – לא משנה אילו מהן. כמה דם ירד שם, אתם לא תאמינו.

דניאלה ישבה כמה מטרים משם כשזה קרה, למעלה, בדירה השכורה שלה שהריחה כמו צואת עכברושים ניגרים. "הגיע הזמן שתצאי קצת מהבית" אמרה לה חברתה בטלפון. דניאלה סיימה את השיחה, המשיכה לבהות בקיר המתפורר שמולה למשך כמה שניות, כשהדמעות מתחילות להתמלא בזויות העיניים. לאחר מכן היא טחבה את הראש בתוך ידייה והתחילה למרר בבכי. היא הרגישה כמו כשלון, שוב, אבל הפעם היא הרגישה שהקש שבר את גב הגמל.

הוא נפל על הקרקע, הבדואי שעליו נפל מיד אחריו והחל להתגלגל על החול החם. הבדואי קילל איזו אחת עסיסית לעצמו, ואז החל לנבוח על הבחור של המספוא, "אתה רואה, אמרתי לך שקש בו ישבור לו ת'גב". הגמל המסכן התנשם והתנשף, ורק לאחר כמה שניות הצליח להוציא סיגריית "קאמל" מתוך הכיס בדבשת, הצית והתחיל לעשן.. לעשות טבעות עשן וכאלה. הוא היה מלך בלעשות טבעות של עשן, אבל הוא ידע שהניתוח של איחוי הגב יהיה יקר וקשה.

[2]

רודריגז יכול להסתכל על הצילומים רנטגן של הגב כמה שרק בא לו, אבל הנזק הוא בלתי הפיך. הוא יכול לחבוץ חמאה, לשמר נקניקים, להחמיץ מלפפונים – אבל בסופו של יום הגב הזה הוא אלף חתיכות עצם בלי שום קשר. כמו גלקסיה של כוכבים בלי סדר. הוא כבר חשב על ליל הסדר, איך הוא ילך לו במסדרון הארוך באחוזתו סבתו אשר בצרפת, ידלקם לעצמו שירים של צביקה פיק וירקום על מפית את שם אהובתו מהתיכון, אקרוזיטה. הקורוזיה אשר אחזה בציוד הרפואי באותו חדר מיון לא הייתה מביישת גליל של טירונים מושתנים בשבטה.

הוא יצא להשתין, בית החולים היה שקט ומוחשך, שעה מאוחרת – רק אנחות המטופלים והינשופים האינסומטיים נשמעו ברקע. "הלוואי והייתי קומוניסט" הוא חזר ואמר לעצמו.

בדרך לשירותים, הוא עצר בדלפק הקבלה להחליף מילה עם הטלרית החדשה, ניוואה היה שמה. היא נערה נאה, לא כוסית מטורפת עם ציצים גדולים וכאלה ואפילו סומק בצבע כחול היא לא שמה, אבל היא הייתה יפה. היה לה חן, והרבה מאוד פיצ'רים בה היו בצבע "ערמוני". בטופס קורות החיים שהגישה לבית החולים היא כתבה שיש לה גוף אצילי, ושהיא רוצה רק לבחון את בית החולים.

ניוואה היא לא בחורה של סיפורים ארוכים – תנו לה סטוצים, שתי שורות עם פאנץ' או בלי, והיא מסודרת. היא קצת טומבוי ויש לו מוט פוגו בבית, לפעמים היא אפילו מגיעה עליו לעבודה. יש לה מבט חודרני של זוג עיניים ערמוניות, שמתחבאות מתחת לבאנגס ערמוניים. היא לובשת חזייה בצבע סגול היום, אבל לפעמים היא מגיעה בלי חזייה בכלל. היא לא מאמינה בחזיות והאמת שגם אני לא. אומרים שזה גורם לסרטן השד.

טמפונים גורמים להרעלות, זרע גורם לתגובות אלרגיות, אוויר גורם לבצקות בריאות. כשאת בחורה ויש לך כל כך הרבה איברים ערמוניים, את רק רוצה להודות לאיש שם למעלה – שלפחות סרטן הערמונית את לא יכולה לקבל.