"אתם יכולים לעצור, רק לשנייה אחת, כדי שניתן יהיה להשלים את שיבוץ השופטים למחזור הבא בליגת המשנה של הכדוריד המקסיקני?" אמר סטרץ' והמשיך בנבירה בתוך צפרדע האשפה. לשם שינוי, הוא לא חיפש תמונות משפחתיות ישנות ומצהיבות של שרה'לה שרון על מנת להשתמש בהם לביצוע טקסי פולחן הינדיים. הפעם, אבל רק הפעם, הוא רק חיפש את היציאה.

את היציאה מן העולם הזה, את הדלת שתיקח אותו מן המציאות האפרורית אל תוך עולם ירוק, עם נחלים קסומים, עם פכפוך מים בלתי פוסק. הוא גם חיפש את הדג המעופף: "אבו נפחא" חייכני שנראה קצת כמו סוכן ביטוח חלקלק אשר סנפיריו עשו טרנספורמציה במהלך השנים והפכו אל מה שנראה כמו זוג כנפיים של מטוס סילון קטן.

לא היה בכך הרבה הגיון – כך האמינו כולם. הם חשבו שסטרץ' איבד את שפיותו, אך סירבו להגיש לו סיוע משום שבדיוק החל משחק כדורגל בליגת האלופות והם לא יכלו להרשות לעצמם להפסידו, לכן הם יצאו נקניקים בכך שהם הרביצו אחד לשני בעזרת מחצלות קש מפיג'י והמחושים שלהם הזדקרו למראה תצלומי פורנו של גמדות סוריות.

בחיפושיו אחר היציאה, הגיע סטרץ' אל תוך תא כפפות אימתי שלא הכיל כפפות כלל וכלל, אלא רק גרביונים אלסטיים, דובוני-גומי וסוכריות וורטר'ס אורגינל רקובות. מישהו חייב לדאוג לדובוני הגומי הנפלאים. הו, ג'יזס, פליז סייב ד'ה גאמי ברס!! - ביקוז ד'יי וויל נוט הולד לונג אין ד'ה קולד אוף פברוארי!! ד'יי אר ג'אסט מורטל סולס לפט טו דיי!!

זקן שבט דובוני הגומי של תא הכפפות האבוד היה חציל מצרי עם נטיה לפיצול אישיות. הוא קרא לעצמו בכל מיני שמות משונים: אשכוס, אשכיקס, חומוס-אשכיות, מיקרוגל וכו'.. אבל לעולם הוא לא בא לבד. מכל צד שלו, דובוניות גומי בלונדיניות תפוחות-ברכיים היו מגיעות אליו ומבקשות ממנו לספר סיפורים.. אז הוא היה מספר אותן בעזרת אולר שוויצרי חלוד ובשיער הבלונדיני שהיה אוסף היה משתמש על מנת לממן את הקורס לשופטים בווינגייט אותו היה פוקד בקביעות כאשר הרגיש משועמם.

באחד הקורסים של שנת 2001, היה זקן שבט דובוני הגומי חולה פרקינסון, אז הוא צפה באדיקות בשידורים חוזרים של סדרת הקאלט המפורסמת "פארקר לואיס" (למרות שיה אנטי שעוני סווטצ'). הדמות החביבה עליו בסדרה היה קוביאק – הבחור הענק עם התיאבון הבלתי מתכלה. ואז הוא גם שמע את השיר "בואי כלה" בפעם הראשונה.

השפעתו של שיר זה על חייו הייתה בלתי נלאית והוא פשוט היה מזמזם שיר זה בוקר וערב וגם בצהריים ובלילה לפעמים, כמו דבורה. היה לו פוסטר של הדבורה מאיה, חתום על ידי מאיה בוסקילה, מעל האסלה בדירתו הקטנה אשר בקריית אונו. וגם הייתה לו פיאט אונו קטנה, אבל מזוהמת. אז הוא שלח אותה ל"פימפ מיי רייד". זאת הייתה החלטה מפתיעה, אך לא מופלאה.

סטרץ' יצא מתוך הצפרדע והסיר קליפות בננות מעל פדחתו המרהיבה והשקסית. אוף! בא לי שסק. כאשר יצא מתוך הצפרדע לפתע צדו עינייו עלמת חן מרהיבה בשם רהיבה. הוא ניגש אלייה ואמר לה בטון הכי סקסי ומוצלח שיכל להוציא מפיו: "זה כאב?". היא הביטה בו וחייכה. היא ידעה מה הוא הולך לאמר לה. "מה, מה כאב?" ענתה לו, חיוך ענקי נמרח מקצה אחד של פנייה כל עוד הדרך עד לקצה השני. הוא יישר את הטוקסידו שלו, עצם עיניים ולקח נשימה ארוכה, ואז אמר לה בקולו המתבולל והמתבלבל של זוהיר בהלול: "זה כאב.... שאבא שלך גנן?".