Yaniv Klein Dot Com

ליטערעטורא

29th March, 2024 (12:19)
Give me some sugar, baby!
עורך הדין שלי ביקש ממני לשנות את השם של הסיפור הזה כדי שלא ייתבעו אותי
מקסוול כהן היה ראש המאפיה של נהריה בשנים הראשונות לקיומה. הוא היה היחיד בישוב שידע להכניס בצק תמים לתנור גדול ולהוציא מתוכו לאחר מספר דקות בייגלה טעים עם שומשום שכל תושב נהריה היה שמח לאכול. זאת הייתה האומנות שלו, הדת שלו ודרך החיים שלו: לחיות מהבצק למאפה. והוא היה היחיד ברדיוס של קילומטרים.

הוא לא היה מכין את הבייגלה הכי טוב בנהריה בעזרת הידיים שלו, לא בזכות כישורי האפייה שלו ובטח לא בזכות האינטיליגנציה שלו. כלל לא. מקסוול כהן היה מכין את הבייגלה הטוב ביותר בזכות דבר אחד ויחיד: "תרכיז הקסמים של סטאלין".

התרכיז המהולל היה מגיע, כמו שעון, כל שבוע ביום רביעי לפנות בוקר אל הכניסה האחורית של המאפיה. התרכיז הזה, שהמקורות שלו לא היו יודעים לאף אחד, היה המרכיב הסודי בבייגלה של מקסוול כהן. מקסוול היה מזרזף בעצמו טיפה אחת של השיקוי הקסום בגוון הכחול על כל עיסת בצק בטרם הכניסה לתנור, והדבר היה מבטיח שהבייגלה היה הופך להיות יצירת אומנות, גורמה במחיר שווה לכל כיס. התרכיז, אגב, קיבל את השיוך לסטאלין בגלל האיור של השפם ענקי על התווית שלו. היום, בדיעבד, "תרכיז הקסמים של עמיר פרץ" היה הולם אותו יותר.

אף אחד לא ידע מדוע אותו תרכיז מופיע כל שבוע בפתח המאפיה, אף אחד לא ידע מאיפה הוא מגיע ומי מניח אותו שם, אבל מקסוול תמיד העדיף להאמין שג'יברילה, אלת הקוקוס הקנדית היא האחראית לאספקת המוצר. עד שקרה הנורא מכל: התחילו לשדוד את התרכיז המהולל! (הפעם הראשונה, אגב, היתה בט"ו בשבט).

הבייגלה כבר לא יצא טעים יותר במאפיית נהריה. למעשה, הבייגלעך הבודדים שלא נשרפו היה כל כך מגעילים, שאפילו היונים שהיו מנקרות את הפירורים באיזור המאפייה לא הסכימו לגעת בהם. מקסוול הביט במפעל חייו יורד לתמיון והחליט לשים קץ לחייו: הוא הלך להשקיע במניות של חברת אנרון!

אך אבוי, בטרם הספיק לעשות זאת התגלה לפתע, באחד החורים שעל קיר חדר האפיה, מקק הדומה באופן מפתיע לברוס וויליס!

מקסוול ההמום החל לחייך חיוך זדוני, חיכך ידיו בהנאה ותוך כדי גם פצח בריקוד פולקה סוער ונפנוף בפולקע אל העוברים ושבים. שוב היה נדמה כאילו יש לו סיכוי אך ייתכן וזה היה מאוחר מדי שכן השקעתו במניות של אנרון החלו לתת את ההפסדים להם ציפה. בטרם הספיקו לחלוף שלושים ושלוש שעות, חברת אנרון כבר פשטה רגל יחד עם המון ספקים נוספים ואפילו החבר'ה מ"קלאב מרקט" הגיעו כדי להצביע על המנכ"ל המפוטר של החברה ולצחוק עליו.

בינתיים, המקק שדומה לברוס וויליס החל בקריירה מופלאה ושיחק במספר סרטים זרים (בעיקר צרפתיים) בהן כיכבו בין היתר שלמה גרוניך ומקולי קאלקין. הוא הפך להיות סלבריטי עם גרופיות וסטוקים של טרופיות (טעם תות). הוא התחיל ללבוש חליפות מפרווה של נמר ולעשן סיגרים קובניים ביחד עם הביטלס עד שיום אחד נמאס לו מחיי הזוהר והוא טס לעשות טראק באיסלנד ביחד עם חברו הטוב - חיים יבין.

הטראק היה קשה ומורכב ולא פעם עמדו המקק אשר דומה לברוס וויליס וחיים יבין לפני סכנות חיים ממשיות. לדוגמה: כאשר קרס על חיים יבין קרחון ענקי או כאשר הם הגיעו לאתר צילומים של טלנובלה ישראלית חדשה. אבל כל הסכנות הללו רק חישלו אותם.

כמה ימים לפני הסיום המתוכנן של הטראק, הם שכבו בתוך מערת קרח על כמה קופסאות של תירס משומר וחביות אורניום מועשר, והעלו זכרונות מהטיול. לחיים יבין היה מבט נוגה בעיניים, כמוהו לא ראה המקק שדומה לברוס וויליס מימיו. "מדוע זה מבטך נוגה, חיימקה שלי?" שאל אותו בטון סרקסטי, כמעט מתנצל. "אני חושש.. כי שכחתי את לכבות את הבויילר בבית! חשבון הגז שלי יהיה אסטרונומי!" ענה לו בקול צייצני. ואז לפתע הגיע אליהם לוויתן כחול ענקי ובלע אותם.
© 2012-2024 Yaniv Klein