1. פצצת מימן משוגרת מקרקעית של בריכת אורניום מועשר

בעברי הייתי מטיל הביצים הרשמי של ראש ממשלת יוון. אני יודע שאולי קשה להאמין, אך זאת היא האמת ואינני מסלף דבר, אפילו יש לי במחילה חלזון מעופרת יצוקה עם החתימה שלו - הוכחה ניצחת להכרות בינינו.

מדי יום הוא היה מקפץ על רגל אחת עד אל הלול שלי (אין קשר לשלי יחימוביץ') בפרדס כץ, מוצץ חלק מן החלודה שעל שער הברזל שבכניסה למדגרה על מנת להוכיח חפותו משחיתויות שונות (נהגנו אז להאמין כי מי שמשמין כתוצאה מניסור חמין - סופו היה להתלות מן האוזניים בכיכר הישוב לעיני כל) וכמובן, לופת חצי תריסר מביציי בתנועה סיבובית מושלמת על מנת שיוכל, מאוחר יותר, להשליכן על פנייה הקעורים והכעורים של שגרירת טנזניה בעומאן, שבדיוק שהתה אז בקלאב הוטל לוטראקי לרגל חופשת סוכות.

באותם ימים הייתי הקרוקודיל הפוזל המאושר ביותר בתבל. לא היה אפילו קרוקודיל פוזל אחד שהיה יכול עליי בדמקה סינית! בעצם, אולי חוץ מההונגרי ההוא - אבל הוא לקח סטרואידים בסתר ונצנץ עליי במסדרי בוקר, אז זה לא ממש נחשב.

2. לאבד את ההכרה במסצ'וסטס ולהתעורר בקנזס סיטי עם אשך תותב תקוע בנחיר הימני

אני עדיין זוכר את היום הראשון בו פגשתי בה: נסיכה מדהימה וקסומה, לבושה שמלת כלה צחורה עם שזירות של אבני ירח קטנות ואיור קטן של ורד שחור בחלק התחתון שלה, היא נראתה כאילו יצאה מאגדת ילדים.

היא נראתה כאילו הגיעה אל המדגרה אחרי לילה של הוללות, כנראה מסיבת גיוס עד השעות הקטנות של הלילה, אולי היא אפילו לא ישנה בלילה. הבטתי בה כאשר היא חלפה על פניי ועל פני כל אגף דגירה 7ב', וליבי החסיר המון פעימות. "אתה מאוהב, ג'ימבו!", סינן לעברי ריקי פלקסשווילי, אווז הבר הניגרי שהיה אז שותפי לתא הדגירה.

מה יכול כבר קרוקודיל פוזל מאגף דגירה 7ב' לעשות כדי לשבות את ליבה של נסיכה סעודית נתמכת-סעד שכמותה בימים אלה של שגשוג ופריחה על העור של אחמד טיבי?

3. אצטבות תבלינים, קלחי תירס ודברים אחרים שנשברים

מויישה אופניק, רכוב על אופנוע מקרטע, ביצע רכיבה רחבת היקף לרוחב רחוב הנביאים, מדי פעם דורס איזה חגב אוסטרי או סתם נמלה, או עוצר בכדי לירוק. הוא היה עושה את זה כל יום באופן קבוע בשעות הערב, והייתי רואה אותו מהחלון המסורג בתא שלי במדגרה, ומדי פעם השלכתי עליו פגר או חצי פגר של נמייה.

לאחר זמן מה הוא היה מעביר לי מידע אודות הנסיכה שלי שהוחזקה באגף לדוגרים מסוכנים או בטחוניים. בתחילה היה מעניק לי דיווחים מפורטים: עם איזה שמן מבשלים את האצות שהיא מסניפה, מה צבע הגללים שלה ואיזה דאודורנט מרח על עצמו צביקה הדר ב-14 לאוקטובר 97.

הימים חלפו והקשר ביני לבין הנסיכה התהדק כמו לולאה כפולה בקשר צופי, והחלטתי שזוהי העת להגשים חלום ושאיפה גדולה בחיים שלי: לבנות בניין מגורים קולוסאלי לאיצטרובלים קונגולזיים מגוגואים של מישמשים איראניים. אז בניתי אחד כזה. לרוע המזל, לאחר חמישה ימים הוא התפרק על ריקי פלקסשווילי, השותף מהגיהנום, בעת שהטיל מימיו לרוחק שיא של מאה עשרים וששה קילומטרים, דבר שהרתיח אותו עד מאוד.

4. גראנד פינאלה: שייטת של תירס בבקבוק משפחתי של צ'רי קולה

"האם אתה, ג'מוס פוזל ומסריח, לוקח נסיכה נתמכת-סעד זו להיות אשתך, בטוב וברוע, בווניל או ביגואר, בתפילין של הפאוור-פאף גירלס או חוקן של פוקימון עד שהמוות יפריד ביניכם?" שאל אותי דוב הגריזלי הליטאי. "כן, אני מסכים, אבל רק עם שקים עם פצפוצי אורז שנחתכו בסכין מסכן" השבתי בקול עמוק. גם היא השיבה בחיוב כאשר נשאלה. שברתי צלחת והפכנו זוג נשוי כדת וכדין.

אחרי שבוע התגרשנו בגלל שתפסתי אותה בולסת עוגת פירות לטבית תוך כדי האזנה לתוכנית הלילה של יוסי סיאס. "לא נורא", חשבתי לעצמי, "מחר נקנה עוד אבוקדו".