Yaniv Klein Dot Com

ליטערעטורא

29th March, 2024 (16:31)
Make a wish..
מעשה שהיה
אז ככה יצאתי מהבית, השעה הייתה סביבות תשע וחצי בערב. אני חותך את הרחוב הראשי בצעדי איילה קלילים, לבוש בחולצה לבנה (מוכתמת בשוקו) ושתי צמות. לפתע, ליד בית הכנסת הגדול, אני קולט משהו מטורף: ג'מוס אוסטרלי שמוטבעת לו חותמת של מועצת הפירות והירקות על הישבן.

כמובן שמחזה כזה לא יעבור בשתיקה על ידי עבדכם הנאמן! קרבתי אליו בצעדי חוטמן מגושמים, הוא נראה שמח ומאושר בחלקו. פציתי פי ואמרתי לו: "ג'מוס!", והוא השיב לי "הנני!". עכשיו, קלטו איזה מאגניב, כי לא האמנתי שהוא יענה לי.. הרי בסך הכל הוא ג'מוס, שאפילו היה די מאותגר-ריחית, שלא ציפיתי שיענה לקריאתי. אך הוא ענה.

ביקשתי ממנו, בשפה בוטה ובמלים גסות, שיהיה אמצעי התחבורה שלי לשעות הקרובות, משום שהיה עליי להגיע במהרה אל נווה אטי"ב אך עדיין הייתי מנומנם קלות מן הסעודה המפסקת. הג'מוס מצידו, תמורת סכום כסף סמלי (כ-700 שקלים, משכורת סמל לוחם בצבא הגנה לישראל) הוא הסכים לשאת אותי על גבו עד אל מחוץ חפצי.

תוך כדי שהוא צועד לו, בצעדי פישפש מאוריטני זריזים, עלה למוחי זיכרון מטורף: משחק הגולות מאליפות אסיה הפתוחה לנשים עד גיל 11 בין טורקמניסטן לעגבניסטן מ-1983! שם הפליאו הטרוקמניסטניות בזריקות מטורפות ובפוקסים מדהימים וזכו בגביע הביצתי והיוקרתי!

מפה לשם, הגעתי אל נווה אטי"ב, הנחתי מספר שטרות מקומטים ומסומנים של 20 שקלים כ"א בפיו של הג'מוס האדיב, ונכנסתי אל החינגה, שם הוגשו שקיקי קטשופ מעולים ובוטנים אשר חיכי לא פגשה כמותם לפחות 21 שעות!

פגשתי את המקושר ישמעאל T, שקפץ ראש לתוך קערת פונץ' גזר.

חזרתי הביתה חופשי ומאושר.
© 2012-2024 Yaniv Klein